<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ולס</h1>
<h2>דף כה:</h2>
גרסינן במס' נידה פ' המפלת הל' המפלת סנדל או שליא אמר רבין בר רב אדא א"ר ולס א"ר יצחק סנדל שאמרו צריך צורות פנים ואפילו מאחריו משל לאדם שסטר את חבירו והחזיר פניו לאחריו. ובסוף אותה גמרא [כ"ז ע"א] אמר רבין בר רב אדא אמר ר' ולס אמר ר' יצחק מעשה ונשתהא אחר חבירו שלשה חדשים והרי הן יושבין לפנינו בבית המדרש ומאן נינהו יהודה וחזקיה, ויהודה בנו של ר' חייא חתנו דר' ינאי היה, כדאיתא בכתובות [ס"ב ע"ב] ונפטר לגן עדן בחיי ר' ינאי כדאיתא התם באעפ"י וחזקיה רבו של ר' יוחנן היה כדאיתא באילו קשרים סוף הל' ראשונה [שבת קי"ב ע"ב] דגרסי' התם תנן התם כל כלי בעלי בתים שיעורן כרימונים וכו' עד בעי חזקיה ניקב במוציא זית ושלמו וכו', עד אמר ליה ר' יוחנן ר' שניתה לנו סנדל שנפסקה אחת מתרסיותו וכו', ואפילו אם ר' יצחק אמר הרי הן יושבין לפנינו בבית המדרש שמע' מינה דר' ולס מהאמוראים ראשונים היו כמו שהוכחתי בסוף סדר הלל בריה דר' ולס שר' הלל בנו בימי ר' חייא בר אבא היה, נמצא ר' ולס אביו בימי ר' יוחנן או קודם לו היה, ואשכחן דחזקיה מהדר למוקמיה מילתיה דר' יצחק כדאיתא בזבחים פ' חטאת העוף בסוף הל' כל הפסולים שמלקו [ס"ט ע"א] אמר ר' יצחק שמעתי שתים אחת קמיצת זר ואחת מליקת זר חדא תרד וחדא לא תרד ולא ידענא איזה, אמר חזקיה מסתברא קמיצה תרד וכו', ועל סדר יצחק בע"ה נברר מי היה ר' יצחק זה כי ר' יצחק סתם הוא ר' יצחק בן אחא בשמעתא [פסחים קי"ד ע"א] ובכמה מקומות בתלמוד כי אמר הל' משמו של ר' יוחנן [ברכות כ"ו ע"ב] ובימי רב נחמן היה כדאיתא בפ"א דתענית הל' אילן במה אברכך [ה' ע"ב]. ושמעתי כל רבותי וכל חבירים משם רבותם קורין ר' וַלַס ויש ר' וַלֵס אבל נ"ל אני הסודר לקרות ולַס כי בכמה ספרים כתוב בא' אולס, ובכמה מקומות בירושלמי הוזכר הוא ור' הלל בנו פעמים רבות באולס ופעמים הרבה בולס, הלכך נ"ל לקרותו בוי"ו כמו עם האלף.
